דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים תפ״ג

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים תפ״ג
1 דין מי שאין לו יין. ובו סעיף אחד: מי שאין לו יין בליל פסח מקדש על הפת שמברך המוציא ובוצע ומניח ידיו עליו עד שגומר הקידוש ומברך על אכילת מצה ואוכל ואח"כ אוכל שאר ירקות ומסלק השלחן ואומר מה נשתנה וכל ההגדה עד גאל ישראל ומברך על המרור ואוכל ואח"כ כורך מצה ומרור ואוכל: הגה בלא ברכה ובמקום שנוהגים לשתות משקה הנעשה מדבש שקורין מע"ד יכול ליקח אותו משקה לארבע כוסות אם אין לו יין מהרי"ל וי"א שאין עושין קידוש על שאר משקין כמו שנתבאר לעיל סי' רע"ב סעיף ט' ול"נ דלענין ד' כוסות יש לסמוך אמאן דאמר דמקדשין על שאר משקין אם הוא חמר מדינה כמו שנתבאר לעיל סי' רע"ב:
פירוש דגול מרבבה על שלחן ערוך אורח חיים תפ״ג
1 ואם אח"כ הביא לו יין אחר שכבר קידש על הפת נלע"ד שיאמר ההגדה עד משיעבוד לגאולה ולא יסיים ונאמר לפניו הללויה רק יתחיל ברכת אשר גאלנו וגומר ויברך בפה"ג וישתה כוס ראשון ואח"כ יאמר הללויה וגומר כל חצי הראשון של הלל ויברך בפה"ג וישתה כוס ב' ואמינא טעם לזה כדי שיאמר איזה שבח על כל כוס וכוס ועיין במרדכי ואף שכתב ההג"ה שם שסיפור הגדה הוא רק סיפור דברים ולכך קבעו גם חצי הלל עם ההגדה היינו בעושה הסדר כסדרו ואמר קידוש על כוס ראשון אבל בזה שלא קידש על הכוס מוטב לחלק ההגדה עם ההלל לשני כוסות: